מה זה דפוס משי?
דפוס משי היא השיטה העתיקה ביותר להדפסת ביגוד שעדיין משתמשים בה כיום.
עיקרון ההדפסה הוא מאוד פשוט: העברת צבע דרך שבלונה אל הבגד.
מקור ההדפסה הוא בסין ומשם הגיע לאירופה בתחילת המאה ה-18.
בעת העתיקה בסין ייצור השבלונה נעשה על ידי מתיחת בד משי על גבי מסגרת עץ ולאחר מכן שפיכת סגירת האזורים שאינם מיועדים להדפסה על ידי שעווה, ומסיבה זו נקראת שיטת הדפסה זו דפוס משי (שם נוסף להדפסה זו הוא דפוס רשת משום שהיום נהוג להשתמש ברשת פוליאסטר במקום משי).
ההדפס עצמו נעשה על ידי העברת צבע על גבי הבד וכך רק באזורים שלא נסגרו בשעווה עבר הצבע אל הבד.
כיום במקום מסגרות עץ ובד משי משתמשים ברשת פוליאסטר המתוחה על מסגרות מתכת.
רשתות הפוליאסטר מגיעות ברמות שונות של צפיפות אשר משפיעה על רמת הדיוק של ההדפסה (על מנת להדפיס גרפיקה עם פרטים קטנים נשתמש הרשת בעלת צפיפות גבוהה, רוצים לדעת עוד על צפיפות רשתות לחצו כאן).
מה זה דפוס משי – מכונת דפוס
כיצד מתבצעת הדפסת משי?
אז ככה, תהליך הדפסת המשי הוא כנראה המורכב ביותר מבין כלל השיטות להדפסת ביגוד ושלב ההדפסה עצמו הוא רק אחד השלבים האחרונים בתהליך. נחלק את התהליך לשלבים:
א. מתיחת רשת:
מתיחת הרשת על גבי מסגרת העץ/המתכת בכדי שנוכל להשתמש בה להדפסה. על פי רוב לבתי הדפוס יש מלאי מוכן של רשתות מתוחות.
ב. מריחת הרשת באמולסיה:
כיום לא משתמשים בשעווה על מנת לסתום את הרשת אלא באמולסיה נוזלית. האמולסיה היא למעשה חומר רגיש לאור המגיע בצורה נוזלית (אותו חומר ששימש בפילמים של המצלמות פעם). את האמולסיה מורחים בצורה אחידה על הרשת ונותנים לה להתייבש בחושך, תהליך שלוקח בין 12-24 שעות.
ג. יצירת שקף:
את הגרפיקה שהעברתם לבית הדפוס לוקחים ומדפיסים על גבי שקף שקוף. מכיוון שאיכות הדפסת השקף היא קריטית לשלב הבא, יש צורך לוודא שהגרפיקה מודפסת בצורה טובה ואטומה.
ד. הקרנה:
לאחר שהאמולסיה מתייצבת ומתייבשת מגיע השלב ליצור את השבלונה עצמה: לוקחים את הרשת המתוחה ומצמידים אליה את השקף עם הגרפיקה ולאחר מכן חושפים את הרשת לאור על ידי מקרן או שולחן אור (כאשר השקף נמצא בחלק הפונה אל האור).
מה שנוצר מתהליך החשיפה הוא שהאזורים בהם האמולסיה נחשפה לאור היא מתקשה ומתקבעת, ואילו באזורים שהיו תחת השקף המודפס (ולכן לא נחשפו לאור), בהם האמולסיה לא מתקבעת ונשארת רכה.
אזורים אלו יהיו המקומות שדרכם יעבור הדיו אל החולצה. את הרשת מעבירים למתקן שטיפה ושם על ידי מים מנקים את כל החלקים שבהם האמולסיה לא התקשתה, וכעת יש לנו את השבלונה להדפסה.
השבלונה הזו היא מה שבתי הדפוס מכנים בשם גלופה. (המושג גלופה לא מתייחס לגרפיקה אותה הבאתם לבית הדפוס, אלא לרשת המוגמרת שעליה מוטבעת הגרפיקה. משום כך ישנה עלות מיוחד ליצירת הגלופה).
ה. הדפסה:
לאחר שהגלופה מוכנה, מרכיבים את הרשת על גבי מתקן ההדפסה.
מתקן ההדפסה יכול להיות מתקן ידני בו המדפיס מעביר בעצמו את הצבע דרך הרשת אל הבד או מכונת הדפסה אוטומטית שבו העברת הצבע נעשית על ידי המכונה והמפעיל רק מחליף את החולצות. לרוב מתקן ההדפסה נקרה בשם קרוסלה בגלל שהם בנויים מכמה זרועות על ציר שמסתובבות בצורה מעגלית.
חשוב לציין שכל רשת משמשת להעברה של צבע אחד בלבד (וכך אם הגרפיקה מורכבת משלושה צבעים- יש צורך בשלוש גלופות).
ו. ייבוש:
לאחר ההדפסה עוברות החולצות המודפסות לתנור ייבוש אשר מייבש ומקבע את הצבע על גבי הבגד.
התנור בנוי מגוף חימום וממסוע המעביר את החולצות תחת גוף החימום (דמיינו תנור פיתות..).
הייבוש הוא שלב קריטי בתהליך משום שללא ייבוש נכון הדיו לא יתקבע על החולצה.
לסיכום:
דפוס משי היא השיטה הוותיקה ביותר להדפסה על חולצות שנמצאת בשימוש כיום.
שיטת העבודה בהדפסת חולצות בדפוס משי היא על ידי יצירת שבלונות- גלופות, שדרכן מעבירים דיו אל הבגד.
